מי היה מחבר ספר הזוהר?
מעטים האנשים שכל אדם מישראל מזהה פשוט לפי שמם הפרטי, רבי שמעון, והדבר מעיד כאלף עדים על פועלו של האיש הזה ועל החשיבות של הדרך שהוא פרץ. יותר מזה, רק בעת האחרונה אנחנו יכולים באמת להעריך את גודלו ואת ההישג שלו ויתכן שעוד יצטרכו לבוא דורות אחרינו וגם הם יתפעלו מהאיש המיוחד הזה – רבי שמעון.
רבי שמעון נולד במאה השנייה לספירה בגליל, בתקופה שבה בארץ ישראל התנהל מאבק עיקש עם הכובש הרומי, ובאופן מצער לא פעם בין היהודים לבין עצמם. את ילדותו בילה בגליל, אזור הולדתו וכבר שם היה רבי שמעון במאבק עם השלטון הרומי שאסרו על פעילות דתית מכל סוג, למרות זאת התעמק רבי שמעון בתורת ישראל ובאופן מיוחד בשאלות מהותיות של החיים: בשביל מה אדם חי? מה צריך לעשות בשנות חיינו שקיבלנו?
השאלות האלה הובילו את רבי שמעון להבנה שמאחורי הסיפור המקראי מסתתר רובד עמוק יותר והחקירה שלו את הרובד הזה הובילה אותו לחכמת הקבלה, עד כדי כך שהיום שמו קשור באופן בלתי ניתן להפרדה לחכמה הזו, ובאופן מיוחד לספר הזוהר שכתב עם תלמידיו.
אין ספור אגדות נקשרו לדמותו והוא מוזכר מאות פעמים בתלמוד ובספרות המדרש, יותר משזה מהווה תיעוד היסטורי, הסיפורים האלה מלמדים על האופי של האדם והמטרה שהוא שם לו בחייו, הנחלת חכמת הקבלה לדור שלו ולדורות הבאים. אבל ללא ספק הסיפור הידוע מכולם והמעשה המשפיע מכולם הוא ישיבתו במערה עם תשעה תלמידיו וכתיבת ספר הזוהר, תמצית חכמת הקבלה מאז ועד היום.
המערה הקטנה בין מירון לפקיעין, ה"אדרא רבא" (האספה הגדולה בעברית) הייתה המקום בו הוריד את סודות התורה לעולם הזה, ובדבריו שלו בספר הזוהר: "וכך אני מסדר אתכם, ר' אבא יכתוב, ור' אלעזר בני, ילמד בפה, ושאר החברים ידובבו בליבם" (זוהר, האזינו). היום המבקרים במערה יכולים רק לשער את החיבור שהיה בין רבי שמעון לבין תלמידיו, חיבור שאיפשר את כתיבת ספר הזוהר.
כמו הרבה מהגותו, גם ספר הזוהר לא היה מיועד לבני דורו ואכן הוא היה מוסתר שנים רבות ורק לאחרונה מתחילים לעסוק בו שוב על מנת שנצא באמת מהגלות, או במילותיו של רבי שמעון עצמו: "ומשום שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים שהוא ספר הזוהר הזה, יצאו בו מן הגלות ברחמים" (זוהר, נשא).
