להמשיך דרכו
אחד האתגרים הלא פשוטים עבור אדם הינו להיכנס לנעלים של מישהו ולהיות ממשיך דרכו. האתגר הופך להיות כמעט בלתי אפשרי כאשר אותם נעלים שייכות לאדם שהוא משכמו ומעלה והוא מוביל ופורץ דרך בתחומו. אתגר נוסף ולא פשוט הוא למצוא את היכולת להעביר את המיוחדות שלך באותו תחום מבלי למחוק כמובן את מה שעשה קודמך ועוד יותר למצוא יכולת להוסיף עליו ולא רק לפרש ולהסביר את משנתו.
רבי שלום הלוי אשלג, שנודע בכינויו הרב"ש, עמד מול אותם אתגרים, בהיותו בכורו וממשיך דרכו של אביו, הרב יהודה אשלג, שנודע בכינויו בעל הסולם (כינוי לו זכה עקב פירוש הסולם לספר הזוהר שכתב), הנחשב לגדול המקובלים של המאה העשרים. בתחילת שנות השמונים, לאחר שלימד את חכמת הקבלה בעיר בני ברק במשך שנים לקבוצה קטנה של תלמידים, נפתחה עבור הרב"ש ההזדמנות לממש את רצון אביו, כפי שכתב בהקדמה לתלמוד עשר הספירות על רצונו להפיץ את חכמת הקבלה בשדרות העם כאמצעי היחיד להביא גאולה לעם ישראל והעולם כולו.
אל תלמידיו הצטרף הרב מיכאל לייטמן שהקים אחר כך תנועה עולמית על שמו "בני ברוך" והרב"ש זיהה את היכולות של תלמידו החדש ולכן החליט שהגיע הזמן להרחיב את מעגל תלמידיו. פורץ דרך כאביו הוא שלח את תלמידו החדש לאסוף תלמידים ולמרות ההסתייגויות בלשון המעטה של תושבי העיר בני ברק והסכנה לתדמית משפחתו החל ללמד את עשרות החילונים שהביא תלמידו מיכאל לייטמן.
היווצרות קבוצת תלמידים רחבה וקבוצת נשים לצידם, פתחה בפני הרב"ש את היכולת לממש את האתגר להצעיד את חכמת הקבלה למדרגה הבאה של התפתחות כלפי הקהל הרחב. בעוד שאביו, בעל הסולם, שם דגש יותר על פירוש חכמת הקבלה לקהל במאה העשרים, הרב"ש פיתח את התחום המעשי של חכמת הקבלה.
משנתו של הרב"ש הייתה ועודנה שחכמת הקבלה ניתן ליישום רק בקבוצה של אנשים המעוניינים להגיע להשגת מטרת הבריאה, לכן כתב עבורם עשרות מאמרים המתארים איזה פעולות ויחסים בין-אישיים צריכים להתרחש כדי שיוכלו להגיע באמצעות סגולת המאור המחזיר למוטב המתקבל מלימוד חכמת הקבלה, להשגת המערכת הרוחנית.
האתגר הנוסף ופורץ הדרך שהרב"ש לקח על עצמו היה לפתח גם את קבוצת הנשים ללמוד את חכמת הקבלה, דבר שהיה בלתי נתפס באותה תקופה, ובכל שבוע, כפי שהגברים למדו את המאמר שכתב, דאג שגם הנשים יקבלו את המאמר וילמדו אותו.
