אוהב אותך תמיד- אהבה מחוץ לקופסה
"אוהב אותך תמיד אבל לא כל הזמן", אמר לי כבר בהתחלה. מדובר על אהבה רומנטיות ולא אהבה רוחנית כמו בני ברוך. לשם כך יש לפנות אל https://aspbasilicata.net/
אהב אותי ממבט ראשון. שמע עלי מחברים משותפים.
וגם אני שמעתי עליו ברגע שחזרתי ארצה מאנגליה, שם נפרדתי מאורי.
פסק זמן.
אז ככה, החבר הראשון הודיע לי שיש לו חדר בשבילי בירושלים.
ירושלים? אמרתי, לובשים שם את כל הארון. אני בדרך לראש פינה שמחכה לי כבר שנים.
ולחבר שהמליץ לי על ירושלים באותו הערב, כשרק נחתתי,
אמרתי, ירושלים אין שם פריקים, וחברה, תנו לי רגע לנשום.
את אהבת חיי הרי הותרתי באנגליה, כידוע לכם.
בירושלים יש את מייק.
מייק. מי זה מייק? עניתי בחוסר עניין מופגן.
מייק, ענה החבר, הוא אמריקני בלונדיני עם אלפה רומאו אדומה וכל התקליטים של yes.
ובכן, עניתי, מייק הינו הבן אדם האחרון אותו ארצה לפגוש עלי אדמות.
בכל זאת עברתי לירושלים שלתדהמתי הגדולה נפלתי שבי אחרי יופיה, הדרה, קדושתה…
שמחתי בחלקי, מצב אוטופי לחלוטין שלא הכרתי כשהייתי תל אביבית שוחרת תרבות ובידור.
אני אוהבת את מייק, הזאב הבודד שקשה לבקרו כי צר עולמו. לא עוזב את ביתו אך בכל זאת, איש מחשבים, נושא שזר לי כמעט לחלוטין. פעם היינו מפליגים ביחד בענייני רוח, נושא משותף לנו, אך היום, אם רק נתחיל, יפרוץ הלה בשיעול אין סופי ואז אברח לי כשדמעות בעיניי היכולות בקלות להתחלף לכעס.
אני אוהבת את מייק כי הוא עדיין the one and only והוא עדיין the best in town, למרות הכל.
אוהב אותך תמיד – חלק אחרון.
חשבנו, אמרה בת מספר שלוש, נטע, וטליה, מספר שתיים, שאם תקבלי כסף מבית הוריך הישן שהופך בקרוב לגורד שחקים בת"א, שאולי נבנה לאבא, שכני הישן, בית קטן שיהיה לו נוח (הוא עיוור, צלם עיוור). בית שיהיה לו נוח לצרכיו המיוחדים כי הבית שלו (ביתנו במשותף לפני שפרצו הגרושים) אין לך מושג באיזה מצב הוא נמצא.
שמחתי, באמת. המילה החזקה ביותר בעולם א מ ת. א' ראשונה מ' באמצע ות' בסוף.
אז במקום חתונה ממבט ראשון- "גרושים מחוץ לקופסא". המריבות בינינו לשחקים הגיעו, כל הכפר עמד על הרגלים ( היינו 10 משפחות). היום נפגשים בארוחות המשותפות שמכין השבט, הבנות ובני זוגם.
נזהרים לא לשים אותנו קרוב מידי אך אף פעם זה לא עוזר. "רונית, רונית", הוא צועק לי מרחוק, בדרך כלל באנגלית.
אני צועקת מרחוק, "אתה לא הולך להראות לי את כל הקולקציה החדשה שלך?!" אינסטינקטים של עיור, יודע לזנק בזמן והתמונות שלו תמיד הכי יפות בעולם (יש על זה קונצנזוס אבל אני כבר יודעת שלא יהיה לזה סוף, שקיעות. אותי שקיעות מדכאות).
יש שם גם תמונות של חברי הכפר שנופלים תחת הקטגוריות "הם כבר לא איתנו".
מייק היה אבא נפלא ולכן הבנות זוכרות לו חסד נעוריו, במסירות נפש דואגות לכל צרכיו, מפנקות אותו במאכלים כיד המלך, למרות שחי בצמצום מתוך פרינציפ. בא מבית אמריקאי עשיר שכל נשות ירושלים נשאו את עיניהן אליו.
ראה אותי ולא ויתר. אני אומרת גורל, אבל בכל זאת צריך לדעת איך לאכול אותו.
כן, זאת אהבה מחוץ לקופסא, עשתה הרבה רעש וצילצולים,
אבל בכל זאת אוהב אותו תמיד רק לא כל הזמן