מי צריך חופש גדול?
כל שנה ילדינו עומלים בבתי הספר ומחכים ומצפים רק לדבר אחד – החופש הגדול. חודשיים של שכרון חושים. מבחינתם זה חלום. אפשרות לעשות ככל העולה על דעתם או לא לעשות דבר. כמובן שלגבי ההורים התמונה היא שונה. החופש הגדול הוא העול הגדול מהרבה בחינות ומהבחינה הכספית, מדובר בהוצאות כספיות משמעותיות. הרבה קניות מזון לבית והוצאות גדולות על בזבוזים ופעילויות להעסיק ולשעשע את הילדים.
כעת משהגברת קורונה נכנסה לחיינו, סגרה אותנו בבתים, ילדים והורים יחד, עם הפסקות רענון וחיסונים – מה יהיה על החופש הגדול? הרבה ילדים דווקא היו שמחים לחזור לבתי הספר ולו כדי להיות יותר עם בני גילם, לשחק ולהתערבב. לחוות שיגרה מסודרת ויציבה וכן, אפילו ללמוד. מהכרות אנשים כמו ערן ואחרים, משתדלים לחיות עם הקורונה ועדיין לקחת את המשפחה לחופשות כאלו ואחרות. מבחינת המורים, חופש הוא כמו אויר לנשימה.
הציבור רוחש כבוד גדול ובצדק לצוותי הרפואה שהתגלו כגיבורים בתקופה הזו אבל לדעתי צוותי החינוך ראויים לכבוד והערכה גדולים גם הם. תוך מספר חודשים הם ביצעו שינויים מפליגים בדרכי התנהלותם והיו צריכים ללמוד ולהסתגל למציאות חדשה לחלוטין והם עשו זאת למרות כל הקשיים. אני מקווה שאכן יהיה חופש גדול ולו בשבילם. שיוכלו לנוח ולחדש כוחות, מבחינתי הם הרוויחו זאת ביושר. באותה מידה, אני חושבת שהקושי הגדול הוא דווקא של ההורים. אחרי שנה של חוסר ודאות מכל הבחינות, הוצאות כספיות גדולות ואי בטחון תעסוקתי, נראה שהחיים אולי יוכלו לחזור לשגרה ובתי אב יתחילו לאסוף את השברים ויתאזנו מחדש. כעת ניתן לצאת ולטייל, לעשות קניות, בקרוב מקווים שכל מקומות הבילויים יפתחו ומאין הכסף לבזבז ולמלא את החסכים של הילדים לשעשועים והנאות.
אני חושבת שכמו שהקורונה הכריחה אותנו לעצור ולחשוב על אופן ההתנהלות בחיים, צריך להסיק מסקנות גם לגבי חופשים ומהותם. שנים מדברים על כך שצריך להתאים בין החופשים של מוסדות החינוך לחופשים של הציבור ובכך לאפשר שאנשים לשמור על שגרת עבודתם ולא להפסיד שעות עבודה נוספות מעבר לכל מה שכבר איבדו. כעת ניתן להגדיר מחדש גם את מהות החופש עבור הילדים. במקום לארגן שעשועים יקרים וחסרי משמעות, אפשר לארגן טיולים ברחבי הארץ, להנות מהאוויר הצח והפתוח, להכיר את הארץ ולהתחבר מחדש במשפחות המורחבות. החסך הכי גדול של הילדים התגלה כחסך החברתי ולכן אם ננצל את חודשי החופש לארגן להם פעילויות חברתיות בין הילדים עצמם, מה יותר טוב ומהנה עבורם? זה בעצם מה שהם הכי רוצים .
משפחות וקהילות יכולים לארגן חוגים שילמדו את הילדים כישורי חיים בצוותא, לימודי יחסי אנוש, כדי שילמדו מחדש איך להיות חברים טובים. כמו שראינו שאפשר לחיות אחרת, בואו נראה איך אפשר גם להנות אחרת. החופש הגדול יכול באמת להפוך לחגיגה אמיתית עבור ההורים והילדים כאחד. שנלמד איך אפשר להיות בריאים, מאושרים וחופשיים ולהמשיך ביחד בחיים.
